tag:blogger.com,1999:blog-88101132098806992192008-11-05T20:47:08.030-08:00polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.comBlogger20125tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-33645130175744948402006-12-03T22:01:00.000-08:002007-03-22T21:53:05.898-07:00<p dir="ltr" align="right"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12375.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12375.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/heroroute.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="הורד מסלול ארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/heroimg.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/heroimg.jpg" border="0" /></a>נתיב הזיכרון הוא מסלול הליכה ברחובות וארשה, הנמשך <strong>מאנדרטת</strong> <strong>מרד גטו וורשה </strong>המציינת את המרד ברחוב זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span> דרך רחוב דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> ועד לרחוב סטבקי 10 <span style="color:#009900;">Stawki</span> בה מוצבת אנדרטת<strong> כיכר השילוחים</strong> ברחבה בה נאספו היהודים לקראת שליחתם להשמדה.</span><br /><span style="font-family:arial;">מסלול הרחובות רצוף באנדרטאות לאנשי מפתח מייצגים בשואה. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/73872.jpg"><span style="font-family:arial;"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="יהודים מוקפים שומרים גרמנים מובלים לכיכר השילוחים" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/73872.jpg" border="0" /></span></a></span><span style="font-family:arial;">נתיב הזיכרון היהודי <span style="color:#009900;">Trakt Meczenstwa I walki Zydow</span> כולל 16 אבני גרניט יצוקים שעוצבו ע"י ז. גסיור <span style="color:#009900;">Gasior</span> והוצבו ב 1988 לציון הנספים היהודים בשואת יהודי פולין. האבנים מוקדשות לזכר מאות אלפי היהודים שנרצחו בשנים 1943-1940 בגטו וורשה,לזכר גיבורי מרד גטו וורשה ולזכר מספר יחידים, שמצאו מותם במהלך השואה. כל אבן נושאת הקדשה בעברית, אידיש ופולנית.</span> <p></p><div dir="rtl" align="left"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="left"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="left"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>איך מגיעים </strong><br /><br /><img style="FLOAT: right; MARGIN: 10px 5px 0px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.relationet.net/jgicons/car.jpg" border="0" /> אם הגענו ברכב פרטי כדאי להחנות את הרכב בקרבת אנדרטת רפפורט ולהתחיל את הסיור מאנדרטת ז'גוטה ללכת צפונה לאורך רחוב זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span> שמתחלף לדובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> להיכנס לאנדרטת הבונקר לצאת ולהמשיך צפונה לאורך רחוב דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> לפנות שמאלה לרחוב סטבקי <span style="color:#009900;">Stawki</span> עד לאנדרטת רחבת השילוחים. את הדרך חזרה אפשר לעשות דרך רחוב כרמליצקה <span style="color:#009900;">Karmelicka</span>.<br /></span><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/7.jpg"><img style="FLOAT: right; MARGIN: 10px 5px 0px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.relationet.net/jgicons/train.jpg" border="0" /></a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Warsaw_Metro_(Line_I)">רכבת תחתית מס' 1</a> נוסעת בתדירות ממוצעת כל 4 דקות ויש לה תחנות באזור 'נתיב הזיכרון' ב 2 מקומות: מדרום למסלול ומצפונו. נוכל להתחיל את המסלול מאנדרטת רפפורט, נרד בתחנת <span style="color:#009900;"><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Ratusz_(Warsaw_Metro)">Ratusz</a></span> הנמצאת בצומת הרחובות <span style="color:#009900;">Generala Wladyslawa Andresa</span> ו<span style="color:#009900;"> Aleja Solidamosci</span> נצעד צפונה לאורך רחוב <span style="color:#009900;">Generala Wladyslawa Andresa</span> נעבור ליד גן קרשינסקי עד רחוב מרדכי אנילביץ שם נפנה שמאלה ונצעד עד לרחבת אנדרטת רפופורט. </span><span style="font-family:Arial;"><br /></div><p dir="rtl" align="right"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/400/metrohero.jpg" width="390" border="0" /><br /><p dir="rtl" align="right">לאחר הביקור בנתיב הזיכרון אפשר לעלות על הרכבת התחתית בתחנה שליד גן <span style="color:#009900;">Kusocinskiego</span> אליה נגיע מאנדרטת כיכר השילוחים דרך רחוב סטבקי <span style="color:#009900;">Stawki</span> מזרחה עד לרחוב <span style="color:#009900;">Generala Wladyslawa Andresa</span> ומשם צפונה עד לתחנת <a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Dworzec_Gdański_(Warsaw_Metro)"><span style="color:#009900;">Dworzec </span><span style="color:#009900;">Gdanski</span> </a>הנמצאת בקרבת גן <span style="color:#009900;">Kusocinskiego</span>.</span></p><p align="center"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12375.html?bannertypeclick=gizmotimetemp24"></a></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>קישורים</strong></span><br /><a href="http://www.webfeats.com/Poland/new/p100499/94.html"><span style="font-family:arial;">Path of Remembrance" Monuments</span></a><a href="http://www.webfeats.com/Poland/new/p100499/94.html"><span style="font-family:arial;"> </span></a><span style="font-family:arial;"><strong><br />נתיב הזכרון</strong> אלבום צילומים לאורך נתיב הגבורה</span></div><span style="font-family:arial;"></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div></span></div>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-2279483462361279412006-12-02T06:15:00.000-08:002006-12-11T07:11:26.540-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><p></p><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 3S</span></a></p><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/rapp1b.jpg"></a><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/rapp1b.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/rapp1b.jpg"></a><p></p></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/72/200356982_10a55b60d1.jpg" border="0" /></span></div><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right">אנדרטת גיבורי הגטו נמצאת בוורשה במרכז הגטו בתוך גן ציבורי בין הרחובות זמנהוף <span style="color:#009900;">Ludwika Zamenhofa</span>, מרדכי אנילביץ <span style="color:#009900;">Mordechaja Anielewicza</span> , כרמליצקה <span style="color:#009900;">Karmelicka</span> ולברטובסקי <span style="color:#009900;">Jozefa Lewartowskiego</span>. בגן <a href="http://www.euroave.com/maps/01map.php?xcity=warsaw&glj=505">ב</a></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://www.euroave.com/maps/01map.php?xcity=warsaw&amp;glj=505">רחבה</a></span> <span style="font-family:arial;">מרוצפת </span><span style="font-family:arial;">הוקמו כמה אנדרטאות, אנדרטת גיבורי הגטו ממוקמת </span><span style="font-family:arial;">בקרבת רחוב זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span>.</span></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">האנדרטה </span><span style="font-family:arial;">מציגה את הניגוד שבין הגבורה לבין ההליכה כצאן לטבח. בצידה האחד של האנדרטה מצד הגן מוצגים חיילים גיבורים, דמויות הרואיות, כמין אלים חזקים, ובצידה האחר, מצד רחוב זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span> תבליט המוקדש לקורבנות השואה ובו נראית קבוצת יהודים דתיים הולכים בראש מורכן אל עבר המוות. ספר תורה, ילדים, אמא וברקע קסדות של קלגסים גרמניים. ניתן לראות ב"יד ושם" ב כיכר גטו וורשה בירושלים העתק של האנדרטה. </div></span><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;z=16&ll=52.249533,20.994208&amp;spn=0.006069,0.021458&om=1&amp;iwloc=A"></a></span></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">אנדרטת רפפורט, אנדרטת גיבורי הגטו <span style="color:#009900;">Pomnik Bohaterow Getta</span> נבנתה ע"י נתן רפפורט בסיוע האדריכל סוזין, בשנת 1948 ביום השנה החמישי למרד גטו וורשה לזכר מורדי גטו וארשה. על גבי האנדרטה מפוסלים גברים, נשים וילדים הכמהים לחופש ושחרור על רקע הגטו העולה בלהבות והיהודים הנשלחים להשמדה. לצד אנדרה זו, בשנת 1970, כרע קאנצלר גרמניה המערבית דאז, וילי ברנדט,לזכר הקורבנות. <div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://images.google.com/images?svnum=100&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;hl=en&lr=&amp;q=warsaw+rapoport"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/rapo50.jpg" border="0" /></a></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><p></span></p></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">נתן רפפורט (1911 - 1983) - פסל, צייר וצלם יהודי. יליד העיר ורשה בפולין שכל בני משפחתו נספו בשואה ויצירותיו החשובות והמוכרות ביותר עוסקות בהנצחת הנספים והלוחמים בה. <p></span></p></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>טקס<br /></div><p align="right"></strong></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://ceremonygd.blogspot.com/2006/12/blog-post_2604.html">שיר הפרטיזנים</a><br /><a href="http://ceremonygd.blogspot.com/2006/12/blog-post.html">סעו לטרבלינקה</a><br /><a href="http://ceremonygd.blogspot.com/2006/12/blog-post_4914.html">קדיש</a><br /><a href="http://ceremonygd.blogspot.com/2006/12/blog-post_8014.html">תפילה לשלום </a><a href="http://ceremonygd.blogspot.com/2006/12/blog-post_8014.html">המדינה</a></span></p><p></p><br /></span>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-30383223050510907802006-12-01T06:07:00.001-08:002006-12-11T07:12:31.412-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 0S</span></a><br /><br /><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/x/blogger2/339/1075453272690515/1600/514773/zegota.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/x/blogger2/339/1075453272690515/200/850577/zegota.jpg" border="0" /></a>האנדרטה לזכר ארגון ז'גוטה נמצאת לא הרחק מאנדרטת רפפורט במחצית הדרך בין אנדרטת רפפורט לאנדרטת 'בראשית' השורדים. הציון שונה משאר אבני מסלול הגבורה הוא מכיל הסבר המתאר את מהות ופעילות הארגון.<a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=16&amp;ll=52.249533,20.994208&spn=0.008276,0.026951&amp;iwloc=addr"></a><br />ז'גוטה היה שם הקוד ל"מועצה לסיוע ליהודים" <span style="color:#009900;">Rada Pomocy Żydom</span>, ארגון מחתרת פולני לסיוע ליהודים בזמן השואה, אשר פעל בתיאום עם הממשלה הפולנית הגולה וקיבל את הוראותיו מ"נציג הממשלה בשטחי המולדת".<br /><a href="http://biega.com/photoalbum/wwa-zegota.jpg"></a>ז'גוטה הוקמה בדצמבר 1942 כהמשך לועדה מוקדמת יותר שקמה לסייע ליהודים, הועדה הזמנית לסיוע ליהודים שקמה בספטמבר 1942 על ידי סופיה קוזאק וונדה קרהלסקה פיליפוביץ'. פעילי הועדה היו דמוקרטים וקתולים. בתחילת פעולת הועדה, היו תחת השגחתה 180 אנשים. והיא פעלה בורשה בלבד. יהודי שנמלט מן הגטו, והסתתר ב"צד הארי" והיה פונה אל המועצה, היה מקבל סיוע בתעודות מזוייפות, וכן מענק כספי בסך 500 זהובים, סכום שהיה מספיק לצרכי המחיה הבסיסיים ביותר. המימון לפעולות אלו ניתן מאנשי הממשלה הפולנית הגולה באמצעות נציגותה על אדמת פולין המכונה "הדלגטורה".<br />כוחות הכיבוש הנאצים אסרו על הסתרת יהודים, וענשו בעונש מוות את אלו שנתפסו בכך, את משפחותיהם, ולעיתים אף את שכניהם. מציאת מקומות מסתור ליהודים היוותה בעיה קשה. ז'גוטה לקחה על עצמה חיפוש מתמיד אחרי מקומות מסתור. אין לדעת לכמה יהודים סייעה ז'גוטה, אך נראה כי מספרם רב.לאחר חיסול גטו ורשה, בעקבות מרד גטו ורשה גדל מאוד מספרם של היהודים המסתתרים, ובסוף שנת 1943 היו תחת חסות ז'גוטה בורשה לבדה כארבעת אלפים יהודים.<br />ז'גוטה הרחיבה בשלב זה את פעילותה בכל רחבי פולין. "סניפים" של הארגון הוקמו, תוך קשיים וסכנות מרובים, אף בקרקוב ובלבוב. כן קויימה מחלקה מיוחדת שפעלה בערי השדה, כגון רדום, קילץ ופיוטרקובזיוף התעודות היה אחד מן התחומים שבהם התמחו אנשי ז'גוטה.<br />מפעלי ה"זיוף" הרגילים של המחתרות לא היה די בהם לצרכים אלו, שכן האוכלוסייה היהודית נזקקה למסמכים מיוחדים, כגון תעודות טבילה. מחלקה מיוחדת בז'גוטה עסקה אך ורק בפעולות זיוף.ילדים יהודים שטופלו על ידי ז'גוטה נמסרו למשפחות אומנות, לבתי יתומים או למנזרים. המשפחות האומנות סיפרו כי המדובר בקרובי משפחה, וקיבלו מז'גוטה תשלום על החזקת הילדים. בורשה לבדה, מחלקת הילדים של ז'גוטה, בראשותה של אירנה סנדלר טיפלה ב-2,500 ילדים יהודים שהוברחו מגטו ורשה.<br />מחלקה מיוחדת של הז'גוטה נתנה טיפול רפואי ליהודים במסתור, וזאת מחשש לגילוים על ידי הגרמנים במקרה שיחלו.ז'גוטה פנתה אף אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה ואל נציגותה בפולין כי יקראו לאוכלוסייה לסייע ליהודים הנרדפים. בכרוזים שפורסמו אל הציבור הפולני, ואף אל הגרמנים בשפתם, קראו אנשי ז'גוטה לסיוע ליהודים, ולהפסקת השמדתם.במהלך המלחמה הייתה ז'גוטה ארגון המחתרת היחיד שנוהל על ידי יהודים וגויים, שייצגו מגוון נרחב של מפלגות, והיחיד אשר על אף מאסרם של מספר מחבריו, הצליח לפעול לאורך זמן ולהעניק סיוע ליהודים בדרכים רבים.בשנת 1963 ניטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם במוסד יד ושם בירושלים לזכר פעילות אנשי ז'גוטה, בנוכחות מר ולדיסלב ברטוסבסקי, מן הפעילים העיקריים, שהיה בשנת 1995 לשר החוץ הפולני.</span><span style="font-family:arial;"><br /></span><br /></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">המקור: ויקיפדיה</div></span></span>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-62802017848702234862006-11-30T19:13:00.000-08:002006-12-17T08:55:53.046-08:00<div><div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 0S</span></a> </span></p><br /><p dir="rtl" align="right"><span align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static.flickr.com/67/200357048_b7c0f6762d.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/67/200357048_b7c0f6762d.jpg" border="0" /></a>בקצה רחבת גיבורי הגטו מדרום מערב לאנדרטת מרד גטו וורשה, קרוב לרחוב מרדכי אנילביץ <span style="color:#009900;">Mordechaja Anielewicza</span> נבנתה האנדרטה הראשונה ע"י שרידי יהדות פולין ב 19 באפריל 1946 ה</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/bere.jpg"></a><span style="font-family:arial;">אנדרטה נמוכה, כמעט שטוחה, היא הוקמה ע"י אלה ששרדו וחזרו ובאו לוורשה. על </span><a href="http://static.flickr.com/67/200357048_b7c0f6762d.jpg"></a><span style="font-family:arial;">האנדרטה תבליט עלה זית והאות "<span style="font-size:130%;">ב</span>" המייצג</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/bteshitmap.jpg"></a><span style="font-family:arial;">ת את המילה בראשית. צורתה העגולה והשטוחה מזכירה מכסה ביוב המייצג את תעלות הביוב ששימשו כדרכי מעבר ומילוט מהגטו אל בית הקברות ואל האזור הארי. <a href="http://bp0.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RYV2bVZoZLI/AAAAAAAAAB8/oJ-NaecNIXM/s1600-h/zigo.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5009540372492739762" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RYV2bVZoZLI/AAAAAAAAAB8/oJ-NaecNIXM/s200/zigo.jpg" border="0" /></a><a href="http://bp3.blogger.com/_b7MNi_CSc5Y/RYVPSxht01I/AAAAAAAAAAM/gHHLOEcVqE4/s1600-h/א×%20דרטת+בראשית+2.jpg"></a><br /></span></span><span dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">האדריכל מרק סוזין <span style="color:#009900;">Suzin</span> עיצב מאבן גרניט אדומה סמל לבורות הביוב שבתוכם נספו לוחמים ויהודים שניסו להימלט לצד הארי. על מכסה הביוב הוטבע ענף עץ זית והאות העברית 'ב' המסמלת את המילה בראשית שבה נפתח ספר התנ"ך, סמל להתחדשות והתחלה חדשה.<br /></span></p></span></div>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-32522657495361631952006-11-29T19:33:00.000-08:002006-12-11T07:13:38.614-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1433s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1433s.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום מוצבת ברחוב זמנהוף לא הרחק מאנדרטת גיבורי הגטו והיא התחנה השנייה במסלול הגבורה.<br />עמנואל נולד בשנת 1900. היה חבר בפועלי ציון שמאל, איש ציבור ידוע, ייסד את הארכיון המחתרתי בגטו וארשה. החל משנת 1943 הסתתר בין פולנים מחשש שהגרמנים יתפסוהו. במרץ 1944 הוא נתפס והוצא להורג יחד עם המשפחה הפולנית שהוא הסתתר אצלם.</span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=15&ll=52.249507,20.993156&amp;spn=0.012138,0.042915&om=1&amp;iwloc=A"></a><br /><span style="font-family:arial;">סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. הארכיון הוקם ביוזמתו של עמנואל רינגלבלום והתנהל בהכוונתו ובפיקוחו. האנשים, שנרתמו למפעל זה, חשו כי הם חיים בזמן חריג וחסר תקדים מבחינה היסטורית, ועליהם לעשות למען הנצחתו לדורות הבאים. שם הארכיון, 'עונג שבת', </span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/2162/3787/1600/ring3.jpg"></a><span style="font-family:arial;">נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית.</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1433s.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;">מסמכי "עונג שבת" הוטמנו בשלושה כדי חלב. אחד המקומות בהם הוסתר החומר נתגלה ב 1946 ומקום נוסף ב 1950. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא.<br /></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ring5.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ring5.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ring5.jpg" border="0" /></a>בימי הגירוש ההמוני של יהודי ורשה לטרבלינקה ב-1942 שרד רינגלבלום עם אשתו ובנו אורי. עמנואל הצליח לצאת מן הגטו עם אשתו ובנו בעזרתם של ברברה (בתיה) ואברהם אדולף ברמן שעברו לצד הארי בזכות חברים פולנים. </span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/2162/3787/1600/ring2.jpg"></a><span style="font-family:arial;">גם בהיותו מחוץ לחומות הגטו ניסה רינגלבלום לשמור על קשר רציף עם היהודים האחרונים בגטו לאחר הגירוש, וכן השתתף בפעולות להסתרת חומר הארכיון במקומות מחבוא שונים.<br /></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ring5.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;">ב-18 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס שוב לגטו. למחרת החל השלב הסופי של הגירוש ופרץ המרד המזוין של יהודי גטו ורשה. רינגלבלום נתפס והועבר למחנה העבודה טרַוְוניקי באזור לובלין. כאשר נודע הדבר לידידיו בוורשה, יצאו שני שליחים מטעם המחתרת, והם הצליחו להוציאו מן המחנה ולהחזירו לוורשה. </span></span></p><br /><p dir="rtl" align="right"><span align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>קישורים</strong></span><a href="http://www1.yadvashem.org/heb_site/heb_about_holocaust/yvs/31/ringelblum.PDF" target="_blank"><br /><span style="font-family:arial;">בקשתו האחרונה של עמנואל רינגלבלום, מרץ 1, 1944.</span></a> <span style="font-family:arial;">קובץ PDF</span><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ring5.jpg"></a><br /><br /><div></div>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-55366228814253454502006-11-28T17:39:00.000-08:002006-12-11T07:14:02.294-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA LE ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1434s.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1434s.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזכרון ליוסף לברטובסקי נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף <span style="color:#009900;">Ludwika Zamenhofa</span> ולברטובסקי <span style="color:#009900;">Jozefa Lewartowskiego</span> .<br />יוסף לברטובסקי - פינקלשטיין <span style="color:#009900;">Joseph Lewartowski - Finkelstein</span> שהיה קומוניסט, חבר "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה נולד ב - 1896 בביאלה - פודלסקה <span style="color:#009900;">Biala - Podlaska</span> פולין, מראשי המפלגה הקומוניסטית הפולנית מפלגת הפועלים הפולנית, פפ"ר - <span style="color:#009900;">P.P.R</span> <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/2162/3787/200/yosef.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/2162/3787/200/yosef.jpg" border="0" /></a>עם פרוץ מלחמת העולם השניה יצא לביאליסטוק Bialystok ושב מאוחר יותר לורשה. </span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=16&ll=52.249428,20.992148&amp;spn=0.006069,0.021458&om=1&amp;iwloc=A"></a><span style="font-family:arial;">שימש כמזכיר הועד המחוזי של המפלגה בגטו, ממייסדי הגוש האנטי פשיסטי באביב 1942, ומעורכי עיתון התנועה, "דער רוף".עקב נכותו ביקש בימי האקציה הגדולה בקיץ 1942 את עזרת הקומוניסטים הפולניים שמחוץ לגטו, אך אלה התעלמו ממנו. נתפס וגורש למחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1945 זכה בעיטור "צלב גרונוולד" מדרגה 3, מאת הפיקוד העליון של הצבא הפולני.</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1434s.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1433s.0.jpg"></a></p><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>קישורים</strong><br /></span><a href="http://www.infocenters.co.il/gfh_multimedia/GFH/0000030134/0000030134_1_web.jpg"></a><a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=319"><span style="font-family:arial;">המרד בגטו </span></a><span style="font-family:arial;"><a href="http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=319">וארשה : הגוש האנטי-פשיסטי</a> - ספריית מט"ח</span></p><p dir="rtl" align="right"></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-47134771192937684862006-11-27T18:01:00.000-08:002006-12-11T07:14:27.388-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA LE ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1435s.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1435s.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזכרון למיכאל קלפפיש נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף <span style="color:#009900;">Ludwika Zamenhofa</span> ולברטובסקי <span style="color:#009900;">Jozefa Lewartowskiego</span> . מצפון לצומת ממול לאנדרטת יוסף לברטובסקי.<br />...הלוחמים בשטח המברשתנים ירו מכל דלת וחלון, בשעת קרב גבורה על מכונת ירייה של האויב נפל כאן המהנדס הכימאי מיכאל קלפפיש, שהקים בגטו את המעבדה הכימית, בה ייצרו הלוחמים את נשקם העצמי, את בקבוקי התבערה, ובה התקינו את מוקשיהם.<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/1111.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/1111.jpg" border="0" /></a> לאחר שני ימי קרבות, </span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=16&ll=52.249428,20.992148&amp;spn=0.006069,0.021458&om=1&amp;iwloc=A"></a><span style="font-family:arial;">בהם סבל האויב אבדות כבדות ואף ניסה לבקש מן הלוחמים שביתת נשק לרבע שעה, נסוגו הגרמנים לעבר החומה והחלו להפגיז את האזור במכונות ירייה ולהרעישו בתותחים. הם הצליחו לפרוץ פנימה, ולמגינים לא נותר אלא לסגת מאזור המברשתנים הקטן, מעל לגגות, לגטו המרכזי...<br /></span><span style="font-family:Arial;"><a class="l" onmousedown="return clk(this.href,'','','res','1','&amp;sig2=v-SePJbC1xU5Wtv_c3UDpw')" href="http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=318"><span style="font-size:85%;">המרד בגטו וארשה : מרד ה 19 באפריל - מהלך הקרבות וחורבן הגטו</span></a><span style="font-size:85%;"> ספריית מט"ח<br /></span></span><br /><span style="font-family:arial;">קלפפיש מצא את מותו ביום השני למרד הוא נורה ע"י הגרמנים באחת מעליות הגג. יתר הלוחמים גברו על הגרמנים ופילסו לעצמם דרך נסיגה.</span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-25728890851532941742006-11-26T18:42:00.000-08:002006-12-11T07:14:55.322-08:00<p dir="ltr" align="right"><a href="http://relationet.googlepages.com/heroroute.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></p><p></p><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 3S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1436s.jpg" target="_BLANK"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1436s.jpg" border="0" /></a>האנדרטה והרחבה לזכר שמואל זיגלבוים נמצאים ברחוב זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span> ליד הבית המשולש שאחד מקודקודיו נמצא בפינת רח' זיגלבוים <span style="color:#009900;">Zygielbojma </span>וזמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span>. האנדרטה מורכבת מ 3 חלקים. אבן זיכרון אופקית, אבן מצבה הנראית כשבורה ל 4 גושים וקיר זכרון עשוי זכוכית הנראה כויטרינה.<br />שמואל מרדכי ארתור זיגלבוים - 21 לפברואר 1891 - 12 במאי 1943 היה נציג "הבונד" במועצה הלאומית הפולנית הגולה בלונדון. הוא ניסה לעורר את דעת הקהל העולמית בנוגע לפשעי הנאצים במזרח אירופה, אך לשווא. </span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=16&ll=52.249428,20.992148&amp;spn=0.006069,0.021458&om=1&amp;iwloc=A"></a><span style="font-family:arial;">בהגיע הידיעות על חיסול אחרוני היהודים בורשה, במחאה על שתיקת העולם נוכח השמדת יהודי אירופה. התאבד שמואל זיגלבוים ב 12 למאי 1943 בלונדון.</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/Zygielbojm2.jpg"></a> <span style="font-family:arial;">לפני התאבדותו, שלח את המכתב הבא: </span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1436s.jpg"></a></span></p><span align="right"><p dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">11 במאי, 1943<br />לכבוד אדון נשיא הריפובליקה הפולנית ולאדיסלאב ראצ'קביץ' ראש הממשלה הגנרל ולאדיסלאב שיקורסקי<br />אדוני הנשיא, אדוני ראש הממשלה, <img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/zigel.jpg" border="0" /><br />אני מרשה לעצמי להפנות לאדונים את דברי האחרונים, ובאמצעותכם אל הממשלה הפולנית ולציבור הפולני, לממשלות ולעמים של בעלות-הברית, למצפון העולם: מן הידיעות האחרונות שהגיעו מפולין נובע ללא צל של ספק, שהגרמנים רוצחים עתה באכזריות בלתי מרוסנת את שרידי היהודים בפולין. מאחורי חומות הגיטאות מתחוללת עתה המערכה האחרונה של הטרגדיה, שאין לה תקדים בהיסטוריה. האחריות לפשע של רציחת הלאומיות היהודית בפולין מוטלת בראש ובראשונה על המבצעים עצמם, אך בעקיפין רובצת היא גם על האנושות כולה, על עמי בעלות הברית וממשלותיהן, אשר לא נקטו עד היום בשום מעשה ממשי בכדי לבלום פשע זה</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/zigel.jpg"></a><span style="font-family:arial;">. על-ידי התבוננות פסיבית ברצח מיליונים חסרי מגן - ילדים, נשים וגברים מעונים – הם נעשו שותפים לאחריות. עלי לקבוע שאף על פי שהממשלה הפולנית גרמה במידה רבה להתעוררות דעת הקהל בעולם, הרי היא לא עשתה די. היא לא עשתה מעשה בלתי שגרתי, שיהא הולם את ממדי הטרגדיה המתחוללת בפולין. מתוך קרוב ל- 3.5 מיליון יהודים פולנים ומכ- 700,000 יהודים שגורשו לפולין מארצות אחרות, חיו עדין באפריל ש"ז על-פי הנתונים הרשמיים של "הבונד" שהועברו על-ידי נציגות הממשלה, כ- 300,000 בלבד. והרצח נמשך. אינני יכול לחיות ולשתוק, שעה שהולכים ונרצחים שרידי יהודי פולין, שאני נציגם. חברי בגיטו וארשה נפלו עם נשק ביד בקרב הגבורה האחרון. לא זכיתי ליפול כמוהם, יחד עמם, אך אני שייך אליהם, לקבר ההמונים. אני מבקש להביע במותי את מחאתי העמוקה ביותר כנגד חוסר המעש שבו העולם משקיף</span><span style="font-family:arial;">, ומרשה להשמיד את העם היהודי. אני יודע, כי אין ערך רב לחיי אדם בייחוד היום. אך לאחר שלא עלה בידי להשיג את הדבר בחיי, אולי במותי אתרום להתנערות מהפסיביות של אלה, אשר יכולים וחייבים לפעול, בכדי שעוד עתה, אולי ברגע האחרון, יוכלו להציל מהשמדה בלתי נמנעת את קומץ היהודים הפולנים החיים עדיין. חיי שייכים לעם היהודי בפולין, ועל כן יזכה יחד עם המוני פולין לשחרור, שיינתן לו לנשום בפולין ובעולם של חירות וצדק סוציאליסטי, כגמול בעד הייסורים והעינויים הבלתי אנושיים. ואני מאמין, שפולין כזאת תקום ועולם כזה יבוא. מובטחני שהנשיא וראש הממשלה יפנו את דברי אלה לכל אלה שאליהם מכוונים, והממשלה הפולנית תפתח מיד בפעולה בתחום הדיפלומטי וההסברתי, בכדי להציל את השריד החי של יהודי פולין מהשמדה.</span></span><span align="right"><span style="font-family:arial;"> </span></span></p><span align="right"><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"><br />אני נפרד בברכה, מכולם ומהכל שהיה יקר לי ואהבתי.<br />ש' זיגלבוים</p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-size:85%;">מתוך: </span><a href="http://www.krotman.co.il/"><span style="font-size:85%;">אתר המשפחות :זיגלבוים, קרוטמן, קם וצאצאיהם</span> </a></span></p></span>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-22404635220675562822006-11-25T07:42:00.000-08:002006-12-11T07:15:19.745-08:00<div><div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1435s.jpg" target="_blank"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1439s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1439s.jpg" border="0" /></a>האבן לציון אריה וילנר יורק מוצבת בפינת הרחובות זמנהוף <span style="color:#009900;">Zamenhofa</span> ומילה <span style="color:#009900;">Mila</span> ממול לאנדרטה ש"ש אנילביץ.אריה וילנר יורק נולד בוארשה למשפחה אמידה. ערב פרוץ המלחמה היה חבר ב'שומר הצעיר' בוארשה. בספטמבר 1939 הגיע עם הנמלטים מוארשה לוילנה.<a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=16&ll=52.251247,20.993189&amp;spn=0.005727,0.021458&om=1&amp;iwloc=addr"></a> וילנר פעל בוילנה עד שהגרמנים כבשו אותה, אז חזר לוארשה. בוארשה נרתם לפעולה במחתרת, ובגלל שנראה כמו פולני, יכול היה לנסוע ולבקר בגטאות ברחבי פולין הכבושה. ביוני 1942 היה ממייסדי "הארגון היהודי הלוחם" בוארשה, ופעל בצד הארי באספקת נשק לגטו. במרס 1943 נאסר בידי הגרמנים בעת חיפוש בדירתו שבצד הארי, ונמצא ברשותו נשק. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/yorek.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/yorek.jpg" border="0" /></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1439s.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/yorekmap.0.jpg"></a><br />...אבל התקוות התבדו. המחתרת הפולנית, הארמיה קריובה, הבטיחה סיוע, אבל ברגע האמת התברר שלהבטחות אין כיסוי. רק בסוף חודש אוגוסט , בעיצומו של הגירוש הגדול, יכול היה אריה וילנר, יורק , הנציג , שנשלח לצד הארי כדי לנסות ולהשיג נשק, לבשר בקוד מיוחד לחבריו במחתרת: משלוח ראשון של נשק בדרך אליכם. הנשק הראשון- חמישה אקדחים ושמונה רימונים- הושג בעיקר בעזרתה של אירנה אדמוביץ, נוצרייה שהחליטה להירתם למאבקם של חבריה היהודים ... מתוך "גיבורים ונואשים"- 60 שנה למרד גטו וארשה .<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/yorek.jpg"></a><br />הגרמנים חשבו שהוא איש במחתרת הפולנית. הוא עמד בחקירות ובעינויים ולא הסגיר איש. באפריל 1943, מרד גטו וארשה, כשנתגלה בונקר המפקדה של ה'ארגון היהודי הלוחם', היה שם וילנר, ולפי עדויות קרא ללוחמים להתאבד, והיה בין הנספים במפקדה. לאחר מכן הוענק לו עיטור הגבורה בדרגה 5, ע"י הפיקוד העליון של צבא פולין, על חלקו במלחמת הגבורה נגד הגרמנים. </span></p></div>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-52133979940427990962006-11-24T07:58:00.000-08:002006-12-21T22:24:03.609-08:00<div align="right"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ZA ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1435s.jpg" target="_blank"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1439s.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1442s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/IMG_1442s.jpg" border="0" /></a>האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ מוצבת בפינת הרחובות דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> ומילה <span style="color:#009900;">Mila</span> לא רחוק מאנדרטת הבונקר המרכזי במילה 18.מרדכי אנילביץ' 1919 - 1943 מפקד מרד גטו ורשה. יליד העיירה וישקוב, פולין, נולד להורים אברהם וצירל, גדל בפובישלה, שכונת פועלים של העיר ורשה.נסע לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד, חזר לורשה ונמנה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל<a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=17&amp;ll=52.251911,20.992727&spn=0.004138,0.013475&amp;iwloc=addr"></a> באוקטובר 1942 ונבחר לעמוד בראש הארגון.מרדכי אנילביץ' נפל בקרב האחרון של המרד ב- 8 במאי בעת נפילת הבונקר המרכזי, ברחוב מילא 18, שהיה מפקדת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל. אנילביץ' ואנשיו התאבדו מאחר והעדיפו לא ליפול לידי הנאצים. לאחר שחרור פולין, העניקה לו הממשלה החדשה אות הצטיינות צבאי גבוה. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/anil.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/anil.jpg" border="0" /></a><br />:<br />מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ הועבר ל"אנטק" צוקרמן (23 באפריל 1943 ) היה בזו הלשון: <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1442s.jpg"></a>...מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקה והשנייה למעלה מ- 6 שעות. המוקד שהוטמן בשטח "המברשתנים" התפוצץ. כמה פלוגות שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר. אף זה השג. נפל יחיאל, נפל כחייל גיבור על ידי מכונת היריה. אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום...החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית. הלילה יוצאות לשטח שלוש פלוגות קרב ולהן שני תפקידים: סיור והשגת נשק.נשק קצר אין לו בשבילנו כל ערך. בנשק זה משתמשים אנו לעיתים נדירות. נחוצים לנו בדחיפות:רימונים, רובים, מכונות יריה וחומר נפץ. לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים.רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד, כל השאר יספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אוויר.באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור "שוויט" על הלחימה שלנו . העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגטו מעודדת אותנו במאבקנו. היה שלום יקיר ואולי עוד נתראה! חלום חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה. ההתנגדות היהודית המזויינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאה גבורה של הלוחמים היהודיים". <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/anil.jpg"></a><br />בטאון בשפה הפולנית פירסם לפני כמה שנים תפילה שחוברה בשפה האידית בידי תלמידי הרבי מפיאסצנה (ו ),הרב קלונימוס קלמיש שפירא שחי בגטו וורשה עד לשנת התש"ד (1943 ), הרב שמשון שטוקהאמר מרבני וורשה והחסיד ר' אלכסנדר זושא פרידמן ממנהיגי אגודת ישראל בשבתם בעבודת כפייה בבית חרושת "שולץ" בגיטו וורשה בשלהי שנת התש"ב. לפי התקנה נקבע לאמרה מדי יום ביומו בגטו לפני התפילה לאחר אמירת ג' פרקי תהילים (צ"ד, ק"ה, מ"ב) . והרי נוסח התפילה:"ריבונו של עולם.האזינה לקול בכיינו ולאנקת ליבנו. ראה צערנו ועוניינו והושיענו ממצוקתנו הגדולה. קרובי נפשינו,נשים וילדים,אבות ואמהות,אחים ואחיות ושאר אחינו בני ישראל נעקרו מתוכנו. הם לוקחו בשבי ועקבותיהם לא נודעו. היה נא אתה אל שדי מגינם של כל השבויים,שמור עליהם מכל צרה וצוקה . תן להם כוח לעמוד בעינויים מידי מעניהם ומחרפיהם ומגדפיהם.המצא להם חיות למען יזכו לשוב אל משפחותיהם.והילדים והתינוקות הרכים,אלה שנגזלו מחיק אביהם ואימם, עשה נא שיתגלו ויזכו שוב אל אבותיהם,כבימי צאתנו מארץ מצרים. הריני מנדב צדקה למען עניים מוכי רעב ובזכות זה חוס והושע (פלוני בן פלוני) אשר לוקח בשבי והבא אותו (אותה) בשלום בחזרה אל בני ביתו (ביתם). אל רחום וחנון . עשה חסד ורחמים לכל הקוראים אליך בלב שלם – חוס נא ורחם על שארית הפליטה של עמך ישראל . אמור לצרותינו די.הגן על קומץ שארית הפליטה הקטנה כשהם שהושעת את אברהם אבינו מידי נמרוד ואת יעקב אבינו מידי עשו ולבן ואת משה רבינו מיד פרעה ואת דוד המלך מיד גליית הפלישתי ואת חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנאצר וכשם שהצלת את דניאל מגוב האריות וכשם שהצלת את מרדכי ואסתר מיד המן הרשע. כן תושיע ותחלץ את עמך ישראל מידי שונאיו ותשלח לנו גואל הצדק שיגאלנו מן הגלות המרה במהרה בימינו אמן". </span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>קישורים<br /></strong><a href="http://books.google.com/books?vid=ISBN0823933776&id=zXMI4SJ9MH0C&amp;pg=PP1&lpg=PP1&amp;ots=RVSIeuvw0q&dq=warsaw+ghetto&amp;sig=Jot9VspTrhcWFzw2uJ7GxsTY03Y#PPP1,M1">Mordechai Anielewicz: Hero of the Warsaw Ghetto Uprising</a> By Kerry P. Callahan</span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-54529675300592672962006-11-23T17:38:00.000-08:002007-11-17T20:16:23.810-08:00<div align="right"><img style="" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="" alt="מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 1S</span></span></a><br /></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static.flickr.com/74/200356883_87c387c67c_o.jpg"></a><a href="http://bp3.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RXd3ylNs_pI/AAAAAAAAAA0/sHPtz42uCVc/s1600-h/MILA18.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/pict2340.jpg"><img style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left; width: 200px;" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/pict2340.jpg" border="0" /></a>האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 נמצאת על גבעה מלאכותית קטנה, בקצה שביל, בגן קטן שהכניסה אליו היא מרחוב דובואה <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Dubois</span> פינת רחוב מילה <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Mila.</span><br />הבונקר שהיה לא הרחק, ברחוב מילה 18 שימש כבונקר המפקדה של הארגון היהודי הלוחם אי"ל, ארגן המחתרת היהודי בזמן מרד גטו וורשה.<br />שלא כמו רוב הבונקרים שנבנו בגטו מאז חודש ינואר, הבונקר במילה 18, לא נחפר תחת בית מגורים אלא מתחת לשרידי גוש בניינים גדול אשר נהרס בידי הלופטוואפה ב 1939. הבונקר נבנה על ידי קבוצה של אנשי העולם התחתון, שדאגו לתכנן ולהקים מקום מסתור כיאה למעמדם הגבוה. "איל" הגיעו לשם במקרה, והמבנה נהפך למפקדה הטקטית של הארגון. " מכאן נמתחו החוטים לכל עמדות הקרב בגטו".<br /><br /><a href="http://bp3.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RXd5SlNs_qI/AAAAAAAAAA8/ZdiqcM0n3-c/s1600-h/Bunker.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5005602870979788450" style="margin: 0px 10px 10px 0px; float: left;" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RXd5SlNs_qI/AAAAAAAAAA8/ZdiqcM0n3-c/s200/Bunker.jpg" border="0" /></a>הגרמנים טיהרו את הבונקרים בגטו אחד אחרי השני, והלוחמים בבונקר נאלצו לחפש פתחי מילוט נוספים. אנילביץ, שלח לוחמים לחפש פיתחי מילוט ומזון, אולם כולם נתפסו.<br />בשעות אחר הצהריים של ה 7 במאי, נשמעו מעל הבונקר צעדים כבדים וקולות בגרמנית. הנאצים הגיעו למילא 18. במשך שעות סרקו אנשי ה ס.ס את ההריסות , מנסים לקדוח ברצפה ולחפש סימנים לכניסות ולפתחים. הלוחמים התכנסו עם אקדחים טעונים בכניסות, אמהות החניקו את תינוקותיהם. בערב הגרמנים עזבו את המקום, הסכנה חלפה.<br />ב 8 במאי 1943, ב- 10 בבוקר, שלושה שבועות לאחר תחילת המרד, הגיעו הגרמנים שוב לבונקר. בבונקר שהו כ -300 איש. האולטימטום הגרמני נשמע היטב: מי שייצא בידיו מורמות: יינצל. המבריחים בבונקר נכנעו אולם המורדים, בראשם מרדכי אנילביץ, מנהיג המרד, עמדו איתן. כאשר הנאצים השליכו גז מדמיע לתוך הבונקר, כדי לגרום למתבצרים לצאת החוצה, העדיפו הלוחמים להתאבד מאשר להימסר לידי הנאצים. עם זאת מספר לוחמים הצליחו להיחלץ דרך תעלות הביוב.</span></div><br /><object width="383" height="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/qoEI9G7v7cA&rel=1"></param><param name="wmode" value="transparent"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/qoEI9G7v7cA&rel=1" type="application/x-shockwave-flash" wmode="transparent" width="383" height="320"></embed></object>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-33488721310865003822006-11-22T18:30:00.000-08:002006-12-11T07:16:14.858-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://bp3.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RXeDOlNs_rI/AAAAAAAAABM/ukhGd92-n1I/s1600-h/meir.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5005613797376589490" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp3.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RXeDOlNs_rI/AAAAAAAAABM/ukhGd92-n1I/s200/meir.JPG" border="0" /></a>אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ מוצבת ברחוב דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> בקטע שבין הרחובות ניסקה <span style="color:#009900;">Niska</span> ומילה <span style="color:#009900;">Mila</span> כ 10 מטרים מהאנדרטה של פאבל פרנקל ודוד אפלבאום.<br />מאיר מאירוביץ, נולד בשנת 1911 למשפחה אמידה בעלת מפעל לטבק. היה יו"ר ארגון הסטודנטים הסוציאליסטיים בפולין וחבר פעיל ב"פועלי ציון" צ.ס.<br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/320/R.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/320/R.jpg" border="0" /></a>הוא היהמפקד הפלוגה הלוחמת של פועלי ציון. במרד לחם בטבנס שולץ. ב 29.4.43 יצא עם קבוצת לוחמים מהגטו הבוער, דרך תעלות הביוב, לצד הארי. ניצל ממארב </span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=17&amp;ll=52.252226,20.992094&spn=0.004138,0.013475&amp;iwloc=addr"></a><span style="font-family:arial;">גרמני ביציאה מהתעלה ומצא מקלט בבית חרושת לצלולויד ברחוב ליסטופד 11. נספה בשרפה הגדולה שפרצה שם ב 24.5.43. בן 32 במותו.<br />בפקודת הפיקוד העליון של צבא פולין מאפריל 1954, הוענק לו, לאחר מותו, העיטור "צלב הגבורה".</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/R.jpg"></a></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-30815792850802995242006-11-21T11:54:00.000-08:002006-12-11T07:16:28.690-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1448s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1448s.jpg" border="0" /></a>אנדרטה משותפת לפאבל פרנקל ודוד אפלבאום מוצבת בוורשה ברחוב דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> בקטע שבין רחובות ניסקה <span style="color:#009900;">Niska</span> ומילה <span style="color:#009900;">Mila</span> לא הרחק מהאנדרטה של מאיר מאירוביץ.<br />פאבל פרנקל (1920 - 1943), ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי.פרנקל נולד בשנת 1920 בורשה שבפולין. בגיל 18 הצטרף לתנועת בית"ר והדריך בה צעירים. בהמשך גם הצטרף אל "ברית החייל". ב-1940 החלו להתגבש בורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית,</span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=17&amp;ll=52.252226,20.992094&spn=0.004138,0.013475&amp;iwloc=addr"></a><span style="font-family:arial;"> אשר התגבשו אחר כך לכדי הארגון הצבאי היהודי. פרנקל נבחר לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. המידור הגבוה בארגון והמספר הזעום של ניצולים שהיו חברים בארגון משאירה בערפל את השאלה מי היה מפקדו הראשי של הארגון. כפי הנראה היה פרנקל מפקד בכיר של הכוחות החמושים, אחד משלושת מפקדי הארגון הבכירים.ב-18 באפריל 1943 הגיעה ידיעה אל מטה האצ"י כי הגרמנים עומדים לקיים אקציה סופית בגטו. </span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1448s.jpg"></a><span style="font-family:arial;">פרנקל הורה להעביר את הידיעה אל מרדכי אנילביץ, מפקדו של האי"ל.<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/Pavel_FrenkelM.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/Pavel_FrenkelM.jpg" border="0" /></a> במהלך מרד גטו ורשה פיקד פרנקל על מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מורנובסקה, היכן שהתנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד.אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל. גרסה אחת ששחוזרה ב-1946 על ידי אדם הלפרין (שפרנקל היה חניך שלו בקן בית"ר בצפון ורשה) גורסת כי ב-29 באפריל עזבו לוחמי אצ"י את שטח הגטו באמצעות המנהרה תחת בניין 6 בכיכר. הקבוצה הגיעה ליערות מיכאלין, ושם נתקלה בגרמנים וניהלה עימם קרב יריות. הלוחמים הצליחו להגיע אל בונקר ברחוב גז'בובסקה 13 בורשה ה"ארית". אז ניסו להוציא יהודים מהגטו החוצה. ב-5 במאי הצליחו להוציא קבוצה אחת. ב-11 במאי ניסו להוציא קבוצה נוספת ונתקלו בגרמנים ופולנים. בקרב שפרץ נהרגו הלוחמים ופאוול פרנקל (הגרסה גם כאן).גרסה אחרת גורסת כי ב-19 ביוני חסלו בקרב כוחות הנאצים קבוצה של 10 יהודים חמושים שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה (בו נהרגו 4 גרמנים ו-7 מהיהודים). הקבוצה הזו הייתה קבוצה שיצאה מכיכר מוראנובסקה ובראשה עמד פרנקל. (לפי ספר של פרופ' ברנארד מארק בהוצאת המכון היהודי ההיסטורי בוארשה, 1953)כך או כך ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ"י נוספים, וכי נפל בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.<br />דוד אפלבאום ...הפעולה הצבאית הראשונה של מחתרות כנגד הגרמנים, התבצעה בו-זמנית ע"י שני הארגונים, ללא כל תיאום ביניהם: מרדכי אנילביץ', מפקד אי"ל, הוביל קבוצה שהצטרפה להמון יהודים שנחטפו באקציה של ינואר 1943 (כחצי שנה אחרי האקציה הגדולה, שרוקנה את רוב הגטו מיהודים), והם פתחו באש על הגרמנים סמוך למקום השילוח (האומשלגפלאץ). בפעולה נפגעו מס' גרמנים, וכל לוחמי אי"ל למעט אניבלביץ', נפלו בקרב. באותה עת הוביל דוד אפלבאום קבוצת אצ"י שתקפה גרמנים ברחוב מוראנובסקה (סמוך למטה הסודי של אצ"י), ופגעה בכמה מהם, מבלי שאנשיה נפגעו.אצ"י הוסיפה לבצע פעולות כנגד הגרמנים גם ביומיים הבאים (19 ו20 בינואר), והגרמנים החליטו (אולי ההתנגדות הבלתי צפוייה, למרות שמעולם זה לא הוכח) להפסיק את האקציה כבר אחרי שלושה ימים.</span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-50956638565418861962006-11-20T12:27:00.000-08:002006-12-11T07:16:45.222-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/prompoh.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/prompoh.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזיכרון לפרומה פלוטניצקה מוצבת בוורשה בפינת הרחובות דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> וניסקה <span style="color:#009900;">Niska</span>. פרומקה נולדה בשנת 1914 נספתה בבונקר תוך כדי התגוננות בשנת 1943. הייתה פעילה במחתרת "דרור", הייתה קשרית של הארגון היהודי הלוחם בפולין הכבושה. הייתה ממארגני ההגנה העצמית בגטו וארשה ובגטאות נוספים. כונתה "אם החלוץ", מפני שהיא דאגה לכל יהודי שפנה אליה בבקשת עזרה.<br /></span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=16&amp;ll=52.252174,20.991654&spn=0.005727,0.021458&amp;iwloc=addr"></a><span style="font-family:arial;">חברתה סיפרה עליה לאחר המלחמה:"פרומקה הטילה את כל כולה לתוך פעולת העזרה להמוני יהודים. 'די מאמעי' (האם) קראו לה, ואמנם כאם טובה הייתה דואגת ומרחמת. היא הייתה תמיד בתוך המוני העם ויחד עמם. השפעתה על הציבוריות היהודית בוארשה הייתה עצומה. <img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/plotnick.jpg" border="0" />עצם העובדה, שכל ראשי הציבור היהודי עזבו את העיר והיא חזרה ונשארה יחידה, עשה אותה לשם דבר בעיר, לא הייתה ישיבה של איזה גוף ציבורי חשוב שלא יבקשו לשמוע קודם את דעתה"</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/prompoh.jpg"></a><span style="font-family:arial;">על הנשים במרד.<br />הנה כך , למשל, כתב גנראל ס.ס ירגן שטרופ על הקרבות בגטו וורשה בכלל ועל מאבקן של הנשים מקרב הלוחמים, בדו"ח ששיגר בתום המרד לברלין :"בהתנגדות המזויינת היו הנשים השייכות ליחידות הקרב , חמושות כמו הגברים, חלקן חברות בתנועת החלוצים. לא היה זה נדיר שנשים אלה ירו מאקדחים בשתי ידיהן. מפעם לפעם אירע שהן הסתירו אקדחים ורימוני יד (רימוני יד פולניים דמויי ביצה) בבגדיהן עד לרגע האחרון כדי להפעילן נגד אנשי הוואפן ס.ס. המשטרה והוורמאכט. </span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-65004420068407773692006-11-19T12:38:00.000-08:002006-12-11T07:17:03.106-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1452s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1452s.jpg" border="0" /></a>הציון לזכר הרב יצחק ניסנבאום נמצא בוורשה ברחוב דובואה <span style="color:#009900;">Dubois</span> כמה עשרות מטרים מדרום לאנדרטת הזכרון לזכר יאנוש קורצ'אק.<br />הרב נולד בתשרי תרכ"ט, 1868 בבוברויסק, <span style="color:#009900;">Bobroisk, Bobruysk</span>, שברוסיה הלבנה. למד בישיבת וולוז'ין. שם הצטרף לאגודה הציונית החשאית "נצח ישראל", והתיידד עם ח"נ ביאליק שעמו קיים חליפת מכתבים הדוקה במשך שנים רבות. התיידד עם הרב שמואל מוהליבר, ובהשפעתו נעשה המזכיר הראשון של תנועת המזרחי שנוסדה באלול תרנ"ג, 1892, בוועידת דרוסגֶניק.<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/ravnissen.0.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/ravnissen.0.jpg" border="0" /></a> </span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=16&amp;ll=52.25199,20.989037&spn=0.006069,0.021458&amp;iwloc=A"></a><span style="font-family:arial;">בתרס"ה, 1905, ביקר בארץ ישראל. השתתף בקונגרסים הציוניים ועשה הרבה למען הקרן הקיימת לישראל. בטבת תרע"ז, 1917, התחיל לערוך את השבועון "המזרחי" של תנועת המזרחי המחודשת בפולין. היה בין היוזמים להקמת בית המדרש לרבנים "תחכמוני" בוורשה, הקמת מחלקת החרדים של הקרן הקיימת לישראל ועוד. בקיץ תרצ"ז, 1937, נבחר כנשיא המזרחי בפולין.</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1452s.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;">בתחילת המלחמה גורש הרב ניסנבוים עם משפחתו לגטו ווארשה ושם היה מעורב בפעילות ציבורית ענפה ובעשייה דתית וחינוכית. הוא תרם לעמידה היהודית בימי האימה ותמך בפעילות המחתרת היהודית, לא כלוחם, אלא כאיש רוח, מורה דרך לציבור.במהלך השואה , האמונה וקיום המצוות היו צריכים לעבור בחינה מחדש:האם לקדש את השם ולמות כיהודי גאה? או לקדש את החיים ולמצוא כל דרך ותחבולה כדי לדבוק בהם ולהציל את נפשך? משנתו של הרב הייתה ברורה:קידוש החיים קודם. האוייב רוצה לחסל את חיי היהודים, ועלינו החובה למנוע זאת ממנו: מיוחסת לרב ניסנבוים האמירה הבאה: </span><a href="http://polinran.blogspot.com/2006/09/blog-post_115829047519049403.html"></a><span style="font-family:arial;">"זו היא שעה של קידוש החיים ולא קידוש השם במוות. לפנים דרשו אויבים את הנשמה והיהודי הקריב את גופו על קידוש השם, עתה הצורר דורש את הגוף היהודי, וחובה על היהודי להגן עליו, לשמור עליו".</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/ravnissen.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;">קיבוץ בארות יצחק נקרא על-שם הרב יצחק ניסנבוים.</span></p><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-91419995092664424352006-11-18T12:49:00.000-08:002006-12-21T21:07:50.220-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA DU ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1453s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1453s.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזכרון ליאנוש קורצ'אק מוצבת בוורשה בפינת הרחובות סטבקי <span style="color:#009900;">Stawki</span> ודובואה <span style="color:#009900;">Dubois<br /></span><span style="color:#000000;">יאנוש קורצ'אק, סופר ומחנך יהודי, "אביהם של היתומים". בן למשפחה יהודית פולנית מתבוללת ועשירה. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת ורשה ב 1903. בתקופת עבודתו במחלקת הילדים של בית החולים בורשה נחשף לעוני החל להתעניין בעניים והתנדב לעבוד במחנות קיץ לילדי מצוקה. בספרו הראשון "ילדי רחוב" שפורסם ב 1901, תאר את סבלם הקשה של יתומים בערים, הנאלצים לגנוב למחייתם ועם זאת מצליחים לשמור על חוש הצדק שלהם.<br /></span></span><span style="font-family:arial;">קיצור תולדות חייו העשירים:<br />1904-1905 רופא במלחמת רוסיה-יפן<br />1906 פרסום "ילד הטרקלין" מקנה לו פופולריות רבה<br />1906-1908 קורצ'אק יוצא להשתלמות ברפואת ילדים בברלין, פאריס ולונדון<br />1909-1910 קורצ'אק מדריך ילדים יהודים ופולנים בקייטנות<br /></span><a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&z=16&amp;ll=52.25199,20.989037&spn=0.006069,0.021458&amp;iwloc=A"></a><span style="font-family:arial;">1912 הקמת בית היתומים היהודי בקרוכמלנה 92<br />1914-1918 רופא צבאי במלחמת העולם הראשונהמחנך לילדי פליטים בקייב עם מארינה פאלסקה כותב בחזית את ספרו "כיצד לאהוב ילדים" <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/yk.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/yk.jpg" border="0" /></a><br />1919 הקמת המוסד "ביתנו" לילדים פולניים עם מארינה פאלסקה<br />1920 גל פרעות ביהודי פולין. מות אמו של קורצ'אק<br />1922 פרסום הספר עם שמונה עשרה התפילות בשם אנשים שונים, "עם אלוהים אשיח"<br />1923 כותב את ספרו "המלך מתיא הראשון"<br /></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1453s.jpg"></a><span style="font-family:arial;">1926 ייסוד עיתון הילדים "מאלי פשגלונד"<br />1931 הצגת המחזה "סנאט המטורפים" – חזות אימים של עליית הנאצים לשלטון<br />1934 ביקור ראשון בארץ ישראל, שוהה בעיקר בעין-חרוד<br />1935 קורצ'אק נבחר כחבר מועצת הסוכנות היהודית<br />1936 ביקור שני בארץ ישראל, הפסקת שידוריו ברדיו הפולני, נטישת "ביתנו"<br />1937 פעילות בתנועות נוער חלוציות בפולין, כתיבה על נושא הילד היהודי בארץ ישראל<br />1939 פעילות ראשונה בפרוץ המלחמה: שיחות ברדיו, עזרה ראשונה, כרוזים<br /></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/yk.jpg"></a><span style="font-family:arial;">1940 קייטנה אחרונה לילדים בטרם הכניסה לגטו<br />1942 כתיבת יומנו (15 מאי עד 4 באוגוסט) ,הצגת "הדואר" בבית היתומים (18 ביולי)<br />1942 5 באוגוסט – הגירוש לטרבלינקה יחד עם 192 ילדי בית היתומים ועוד 7 מחנכים, הוא בן 64, סטפה בת 56. </span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><br />"מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים.מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא "אי פעם", לא "עדיין לא", לא "מחר", אלא כבר...עכשיו...היום – אנשים הם."<br />יאנוש קורצ'אק</span></p><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-10316568097232366462006-11-17T13:15:00.000-08:002006-12-11T07:17:36.609-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ST ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/katz.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/katz.jpg" border="0" /></a>אנדרטת הזכרון ליצחק קצנלסון מוצבת בוורשה ברחוב סטבקי <span style="color:#009900;">Stawki</span> בין מפקדת הגסטפו לבין האנדרטה ליאנוש קורצ'אק.<br />יצחק קצנלסון- (1866-1944)מחנך ומשורר.<br />נולד בשנת 1866 העיירה קארליץ. משנות ה-30היה קשור לתנועת החלוץ לקיבוץ ההכשרה בלודז'. עם פרוץ המלחמה נדדו יצחק , חנה אשתו ושלושת ילדיהם לווארשה. ביצירותיו ובהרצאותיו השפיע על חיי היום יום בגטו והפך להיות המנהיג והמחנך שליווה את הצעירים גם בהכנות לקרב.<br />לאחר גרוש אשתו ושני בניו לטרבלינקה הצטרף יחד עם בנו צבי ללוחמים.</span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/katzmap.jpg"></a><br /><span style="font-family:arial;">באפריל 1943 הוברח מהגטו הבוער והגיע בחסות תעודה של אזרח הונדורס למחנה ויטל בצרפת. כאן רשם את "פינקס ויטאל", רשימות העדות על רצח העם היהודי, הזעקה והקינה שהגיעה לשיאה בשיר של "העם היהודי שנהרג", ובדברי הצוואה להמשך הקיום היהודי.<br />בסוף אפריל 1944 נשלח יחד עם בנו לאושוויץ, שם נרצחו.<br />חלק מיצירותיו הוסתרו בויטל והועברו לאחר המלחמה לארכיון בית לוחמי הגטאות הקרוי על שמו.</span></p><br /><p dir="rtl" align="right"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/katz.jpg"></a></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-34795893617121076082006-11-16T18:58:00.000-08:002006-12-11T07:17:53.274-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ST ME 0S</span></a></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static.flickr.com/91/217367802_a4cc8e877e.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static.flickr.com/91/217367802_a4cc8e877e.jpg" border="0" /></a>בניין זה ברחוב סטבקי <span style="color:#009900;">Stawki</span> 8/6 בוורשה שימש בי"ס מקצועי יהודי לפני המלחמה ומאוחר יותר הועברו לכאן כמה מחלקות של בית החולים היהודי. מיולי 1942 שימש הבית בנוסף לרחבת האומשלגפלאץ כמקום ריכוז לרבבות היהודים כאן הם הוחזקו זמנית עד לשילוחם לטרבלינקה.</span></p>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-40361499422198382912006-11-15T18:48:00.000-08:002006-12-23T13:32:14.475-08:00<div align="right"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /></span><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></div><div align="right"><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ST ME 0S</span></a></span></div><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1462s.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1462s.jpg" border="0" /></a><span style="font-family:arial;">הבניין בוורשה ברחוב סטבקי 5/7 <span style="color:#009900;">Stawki</span> ששימש עד לאחרונה כמעבדות אוניברסיטת וורשה איכסן בימי המלחמה את מפקדת וחיילי הגסטפו. מחלונותיו הם פיקחו על האומשלאגפלאץ היא כיכר השילוחים. מחלונות בניין זה השולט על רחבת השילוחים, הרחבה ממנה נשלחו למותם עשרות אלפי יהודים פיקחו הנאצים על עלייתם המסודרת לקרונות הרכבת שממול שהוליכה לכוון אחד שאין ממנו חזרה לטרבלינקה. <a href="http://bp0.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RY2frVZoZMI/AAAAAAAAACI/vQRS8P2anog/s1600-h/unshlag.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5011837527161070786" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp0.blogger.com/_E26gVyTDpZ4/RY2frVZoZMI/AAAAAAAAACI/vQRS8P2anog/s200/unshlag.JPG" border="0" /></a><br />בחזית הבניין שלט זכרון קטן המספר את סיפור המבנה.<br />בתצלום האוויר המצורף שצולם ב 1945 לאחר המלחמה נראים מפקדת הגסטפו, בית החולים, אזור השילוחים ורחוב מילה היטב. כל הסביבה הרוסה למעט מתקני הגסטפו.<br /></p></span><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/gest.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/IMG_1462s.jpg"></a>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-8810113209880699219.post-38936659577088549182006-11-12T06:39:00.000-08:002007-11-17T20:32:08.332-08:00<div align="right"><a href="http://www.youtube.com/watch?v=8O4gO4OhoAI" target="_blank"><img style="WIDTH: 77px; CURSOR: hand" alt="" src="http://bp2.blogger.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" border="0" /></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /></div><br /><p></p><br /><p dir="rtl" align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide WA ST ME 3S</span></a></p></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/umsimgb.jpg"></a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/umspic.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/umspic.jpg" border="0" /></a>אוּמְשְלַגְפְּלָץ בגרמנית: Umschlagplatz, "כיכר המסירה" הוא כינויה של כיכר בגבולו הצפוני של גטו ורשה, אשר קישרה בין הגטו ובין החלק הפולני של העיר עד לסוף מלחמת העולם השניה.<br /><br />עם תחילת העברת יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה על גבולה המזרחי של פולין ב-22 ביולי 1942, החליטו הנאצים להשתמש בכיכר כמקום בו ירוכזו היהודים לפני העמסתם, 100 עד 120 איש לקרון, על רכבות המשא שיובילו אותם אל מחנה ההשמדה.<a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&amp;q=warsaw,poland&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;om=1&amp;z=16&amp;ll=52.25199,20.989037&amp;spn=0.006069,0.021458&amp;iwloc=A"></a> כ-7,000 יהודים הועברו בכל יום, עד לתום ההעברה שבעה שבועות לאחר מכן, ב-12 בספטמבר 1942. בסך הכול הועברו כ-265 אלף יהודים.<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/Umschlagplatz.0.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/200/Umschlagplatz.0.jpg" border="0" /></a><br />בין הנשלחים מאותה תחנה היו גם יאנוש קורצ'אק בראש תלמידיו מבית היתומים בגטו. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בשנת 1988 הוקמה במקום אנדרטה המדמה קרון מטען פתוח. על האנדרטה רשומים כמה מאות מתושבי גטו וורשה. המקום משמש היום כאתר הנצחה.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כיכר השילוחים בוורשה, היא ה"אומשלאגפלאץ", הופכת לסמל לשילוחים כולם.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><br /></div></span><br /><div style="CLEAR: both; PADDING-BOTTOM: 0.25em"></div><br /><p></p><br /><object width="383" height="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/8O4gO4OhoAI&rel=1"></param><param name="wmode" value="transparent"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/8O4gO4OhoAI&rel=1" type="application/x-shockwave-flash" wmode="transparent" width="383" height="320"></embed></object>polingdhttp://www.blogger.com/profile/01455197237261981766noreply@blogger.com0